גמרא
פירוש
לָא מַשְׁכַּחַתְּ לֵיהּ אִי בְּטַרְפָּא הָדַר פָּארֵי.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
פיר׳ מחמצן מקום של כובסין כמו בקיע ששם שורין את היריעות במים כדי שיתלבנו.
ופיר׳ מנדיאן האבן שחובטין עליה את היריעות והבגדים בעת שמכבסין אותן.
ובפרק משקין בית השלחין (מו״ק ח:) בענין ועושין נברכת במועד אמרינן מאי נברכת זה בקיע. והא תניא הנברכת והבקיע, אמ׳ אביי ואיתימא רב כהנא גיהא ובר גיהאא, והן הן המחמצן והמנדיאןב, ולפי שבשעה שחובטין את הבגדין מנתזות ניצוצות אילך ואילך [בעי הרחקה מן הכותל יותר מן המחמצן שהמים שבמחמצן שרוים הם בתוכו ואינם ניתזין הימנו כלום].
[דף כ:]
טריא נדנוד הכותל מחמת הריחים הקבועים בארץ, אבל רחים שאין קבועין בארץ אלא על גבי חמור של עץג אין הכותל מתנדנד ממנו, לפי שכיון שאינו קבוע בארץ אין הקרקע מתנדנד ממנו כדי שיתנדנד הכותל עמו אלא קלא בעלמא הוא דאיכא.
פיר׳ איצטרוביל גלגל של רחים, והקלת הוא הדלי שתולין אותו על פי הרחים ונותנין בו החטים והן יורדין ממנו מעט מעט לתוך פי הרחים, עד הנה מדברי רבי׳ יוסף הלוי ז״ל.
[דף יז:]
האד קימא לן דמודה ר׳ יוסי בגיריה והא גיריה הוא, פיר׳ כל הזיק הבא לאלתר, כמו החץ היוצא מן הקשת שהוא מזיק לאלתר, על המזיק לסלקו.
כל מרא ומרא דקא מחית מרפת לה לארעאי (יעני כל מא צ׳רבת באל פאס אסתרכאת קוה ארצ׳י מנהא) [בתרגום: רצה לומר כל מה שאתה מכה במכוש אתה מרפה את ארצי על ידי כך].
[דף יט.]
ולא נברכת הכובסין, רב״ס ז״ל: פיר׳, יש לכובסין שתי בריכות עשויות, באחת שורין את הבגדים לרכך טינופן והיא הנקראת מחמצן, מלשון חימוץ כשם שהעיסה משימין בה השאור ומניחין אותה להתחמץ, והשנייה בה מכבסין הבגד או בידים או ברגלים כדורכי גת ונתזין המים והבורית לרחוק והוא הנקרא נדיין, כלומר שאין הבגד שוקט בו אלא מתנדנד, (וקד קיל פוק אל מגסל מכאן תצ׳א עליה אל תטוב אל מעצורה) [בתרגום: ויש אומרים שיש למעלה ממקום הכביסה מקום ששמים בו הכביסה הסחוטה].מהדורת הרב יקותיאל כהן, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד
ופיר׳ מנדיאן האבן שחובטין עליה את היריעות והבגדים בעת שמכבסין אותן.
ובפרק משקין בית השלחין (מו״ק ח:) בענין ועושין נברכת במועד אמרינן מאי נברכת זה בקיע. והא תניא הנברכת והבקיע, אמ׳ אביי ואיתימא רב כהנא גיהא ובר גיהאא, והן הן המחמצן והמנדיאןב, ולפי שבשעה שחובטין את הבגדין מנתזות ניצוצות אילך ואילך [בעי הרחקה מן הכותל יותר מן המחמצן שהמים שבמחמצן שרוים הם בתוכו ואינם ניתזין הימנו כלום].
[דף כ:]
טריא נדנוד הכותל מחמת הריחים הקבועים בארץ, אבל רחים שאין קבועין בארץ אלא על גבי חמור של עץג אין הכותל מתנדנד ממנו, לפי שכיון שאינו קבוע בארץ אין הקרקע מתנדנד ממנו כדי שיתנדנד הכותל עמו אלא קלא בעלמא הוא דאיכא.
פיר׳ איצטרוביל גלגל של רחים, והקלת הוא הדלי שתולין אותו על פי הרחים ונותנין בו החטים והן יורדין ממנו מעט מעט לתוך פי הרחים, עד הנה מדברי רבי׳ יוסף הלוי ז״ל.
[דף יז:]
האד קימא לן דמודה ר׳ יוסי בגיריה והא גיריה הוא, פיר׳ כל הזיק הבא לאלתר, כמו החץ היוצא מן הקשת שהוא מזיק לאלתר, על המזיק לסלקו.
כל מרא ומרא דקא מחית מרפת לה לארעאי (יעני כל מא צ׳רבת באל פאס אסתרכאת קוה ארצ׳י מנהא) [בתרגום: רצה לומר כל מה שאתה מכה במכוש אתה מרפה את ארצי על ידי כך].
[דף יט.]
ולא נברכת הכובסין, רב״ס ז״ל: פיר׳, יש לכובסין שתי בריכות עשויות, באחת שורין את הבגדים לרכך טינופן והיא הנקראת מחמצן, מלשון חימוץ כשם שהעיסה משימין בה השאור ומניחין אותה להתחמץ, והשנייה בה מכבסין הבגד או בידים או ברגלים כדורכי גת ונתזין המים והבורית לרחוק והוא הנקרא נדיין, כלומר שאין הבגד שוקט בו אלא מתנדנד, (וקד קיל פוק אל מגסל מכאן תצ׳א עליה אל תטוב אל מעצורה) [בתרגום: ויש אומרים שיש למעלה ממקום הכביסה מקום ששמים בו הכביסה הסחוטה].מהדורת הרב יקותיאל כהן, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד
הערות
א רש״י שם פי׳ גיהא, בריכה גדולה. בר גיהא, בריכה קטנה. שעושין סמוך לגדולה.
ב הובאו דברי רבינו בשם ר״ח שם בתוד״ה ועיי״ש שדחו דבריו.
ג וכ״פ בתוס׳ כ׳ ב׳ ד״ה ״ושל חמור״. ורש״י פי׳ חמור ממש.
ד המילים המודגשות פה הם מלשון הרי״ף.
הערות
Gemara
Peirush